©2019 גדי כפיר

אני עיתונאי צעיר

אני עיתונאי צעיר. סיימתי את לימודי באוניברסיטת ורשה בשנת 1928.  סיימתי את בית הספר התיכון תרבות בוורשה. אני בן למשפחה יהודית אשר מזה דורות רבים חייתה על אדמת פולין. במשך הדורות נהוגה במשפחתי כמעט מסורת לבחור במקצוע העיתנאות כמועדף. כרגע אני עומד בפני פרשת דרכים כי המצב הכלכלי כאן הוא נורא. קשה להתקבל לעיתון פולני כי ליהודים יש הגבלות על כניסה לעבד כעיתונאי. מספר העיתונים היהודיים קטן ויש בוגרי מגמת עיתונאות המחכים להתקבל. קראתי פרסום על חיפוש עיתונאי  בעל ידיעות נרחבות ביהדות, דובר עברית, המחפש אתגר עיתונאי מיוחד במשכורת מאד נמוכה בתחילה עד שיוכיח עצמו עדיפות למועמדים הבאים ממשפחות עיתונאים. התיעצתי עם עצמי והחלטתי ללכת לנסות. מליאתי טפסים, אספתי המלצות מבלי לגלות את רצוני. כעבור כשבועיים קבלתי הזמנה לראיון בסיומו נאמר לי עליתי לשלב הבא. כאן רואיינתי בשפה משולבת עברית יידיש. בסיומו חששתי כי נכשלתי אך למרבה הפליאה התבשרתי כי אני מוזמן לשלב הסופי כאן כמבחן סופי נדרשתי לקיים ראיון עם דמות מחופשת לאחת מדמויות שיצאה מתוך ההגדה ותפקידי היה לגלות מי היא הדמות בחלק המבחן הראשון ולאחר מכן התחלפנו בתפקידים אני הפכתי לדמותו של התם מארבעת הבנים וזה ששמש מקדם בתפקיד הפך להיות  המראיין שלי. בסופו של משחק התפקידים נבחרתי לעבודה. משימתי הייתה להצמד לאליהו הנביא בסיום הערב שהוא יעבור בין הבתים של אחת העיירות ולראיין אותו ולהוציא כתבה על משימתו. אם אצליח אקבל עבודה קבועה ואם לא אודח ואף אצטרך לשלם קנבס ארבעים זהובים על הנזק שגרמתי לעיתון. תנאים קשים מאד אך נאלצתי לקחת סכון למרות חששותי הרבים. הנתונים היו שהעיירה שעליה אכתוב תהייה אוזיראן מנפת דובנה. אליהו יכנס במעוף בדיוק ב1900 לבית השני מהכניסה המערבית , בית מוסמן ויצא מהחדר כעבור 45 דקות בהן ישהה בבתיהם של בעלי המלאכה בעיירה. זאת כדי לעודד את רוחם ולהעלותם בדרגה מעל שאר האיכרים המקומיים. כך נאמר לי שנקבע ע"י סדרן עבודת המלאכים. חיכיתי לבואו בשעה היעודה והרגשתי במשב הנושף בי עם כניסתו לבית מהרתי לסוף מסלולו. כעבר 45 דקות הגיחה מהחשכה דמות עטויה לבן במקום ראש היה לו ענן לבן כשער זקן. הוא ספר כי אצל מוסמן עמדה כוס היין שלו ,מלאה עד שפתה, על שולחן מוגבה מצופה מעשה רקמה צבעוני ססגוני. הוא שמע תוך כדי לגימה את דברי האב שברך את בתו לקראת עלייתה לארץ תוך התחייבות לעליית שאר המשפחה בהמשך. שולחן הסדר היה מקושט בענפי תפוחים ושזיפים שגדלים באזור.

המשך ספור משפחתי יבוא....